בירורים-עניינים הלכתיים
עם כל שידוך, אנחנו להצעה הפניות לבירורים. לפני הפגישה נהוג להתקשר לא רק להפניות שצורפו להצעה אלא גם לחברים מורים וכדומה. מבחינה היסטורית, תהליך הבירורים היה נעשה בצורה יסודית ואינטנסיבית מאוד, שכן זה היה החלק העיקרי השידוך. הפגישות נועדו רק לקבל תחושה אישית לגבי המועמד ולא היה בהכרח בכוחן להעלות או להוריד לגבי השידוך. ישנן קהילות שעד היום נוהגות בדרך זו.
בקהילה האנגלו חרדית התקבל הנוהג לברר בצורה פחות אינטנסיבית, שכן השידוך היה נבנה או מתבטל על סמך הפגישות, כשתהליך הבירורים נועד בעיקר לברר האם יש טעם לצאת לפגישה. בגלל שקיומה של הפגישה תלויה בבירור הם נתקלים בבעיה כפולה. לומר מעט מדי מחשש ללשון הרע יוצרת רושם שיש למועמד מה להסתיר ולומר יותר מדי גובל בלשון הרע.
ישמח מעוניינת לתת הנחיות לגבי מה מותר לספר בתהליך הבירור. הרב ישראל גנס ראש ישיבת קול תורה הבהיר בצורה ברורה מה מותר לומר, ניתן לשמוע את השיעור בקישור הבא כאן.
בקצרה:
- כשמבררים אצל אדם חובה עליו לברר שמדובר בבירור לצורך שידוכים.
- מקור האינפורמציה: אסור לברר אצל אדם שנמצא בריב עם המשודך או משפחתו.
- אסור לאדם להביע את דעתו האישית אלא לומר אך ורק עובדות יבשות.
חמש נקודות יסוד:
- דיעה אישית: לפני שאדם מוסר מידע חובה עליו לבחון האם הוא קיבל את המידע באופן אישי ומכלי ראשון או משמועה מכלי שני. מידע שהתקבל מכלי ראשון מותר למוסרו, מידע שהתקבל משמועה ומכלי שני אסור למוסרו.
- לא להגזים: אפילו שמטרת ההגזמה היא לקרב את השידוך עדיין היא אסורה. הגזמה חיובית אסורה וק"ו הגזמה שלילית.
- היה אובייקטיבי: אנשים תופסים אנשים אחרים על פי ההעדפות האישיות שלהם. אדם רועש שלא מסוגל לסבול אנשים שקטים עלול להקרין יחס שלילי כלפיי המועמד. אם האדם לא מסוגל להיות אובייקטיבי או שהוא אומר דברים שליליים מתוך שנאה וכדומה אסור לו לענות.
- להמנע מלשון הרע: אם ניתן לומר זאת ללא לשון הרע חובה לומר זאת כך. לדוגמא: אם אדם מכיר את שני הצדדים הוא יכול לומר " לא נראה לי שזה מתאים". אבל אם אדם נשאל, עליו למסור מינימום מידע ולפי ההנחיות דלעיל ולהמנע מלשון הרע. הוספת פרטים רק תזיק.
- הכר את המתקשר: אין למסור מידע לאדם שעלול לפרסם אותו לידיים לא נכונות. אם המתקשר הוא אדם שלא מסוגל לשמור סוד ועלול להרוס את השידוך אסור לומר שום דבר שלילי.
מצד אחד הפצה של שמועות היא דבר נורא ומצד שני לעמוד מהצד ולראות את השני מבצע טעות פטאלית זה בלתי מוסרי.זה יוצר מאזן לא פשוט ובמקרים מסויימים לא רק שמותר לחשוף מידע שלילי אלא חובה לחשוף אותו.
- חובה על אדם שמבררים אצלו למסור אינפורמציה שעלולה לבטל הקמת בית יהודי ולגרום לגירושין. הפרעות אישיות,חוסר בצניעות וביראת שמים ובעיות רפואיות משמעותיות כולם נופלים תחת הציווי של לא תעמוד על דם רעך.
- אם אדם יודע על בעיה רפואית רצינית עליו למסור את האינפורמציה. אם יש ספק לשאול רב. לאחר האירוסין כשרוב הסיכויים שזה לא ישנה דבר זה חסר תועלת ואסור.
- אם זה עניין רציני אבל זה לא התקבל מכלי ראשון אלא משמועה וכלי שני על האדם לענות "אינני יודע בדיוק, אולי כדאי שתבררו את הנושא הזה יותר" וחובה להדגיש: "קיבלתי את המידע הזה אך ורק משמועה ולא מכלי ראשון ולכן אני מבקש לא להסתמך עליי". ככה יהיה לזה הכי פחות השפעה. טבעו של אדם הוא להפנים אינפורמציה שלילית יותר מאינפורמציה חיובית. אם זו שאלה שקשה לענות עליה,אם אדם לא בטוח לחלוטין, במקום להתחמק אדם יכול לומר גלויות "אינני יודע". לגבי עניינים אחרים אם שואלים, אפשר לענות. אבל אם הם לא שואלים, אין צורך למסור את האינפורמציה (למשל, האם היא דוברת אנגלית) אם זה חשוב להם הם ישאלו. אין למסור אינפורמציה שלא נשאלים לגביה באופן ברור. אם יש ספק לא לומר.
- ין להטיל תווית על משודך. למשל, חברותי, רציני, בעל לב חם, בלתי חברותי, חסר אחריות, קמצן, בעל מזג חם, יפה תואר, מודרני, לא מודרני וחסר אישיות כי אנשים ישפטו מייד על סמך זאת. צריך למסור אך ורק עובדות ברורות. הטלת תוויות מאוד מזיקה בתהליך השידוכים.
אם הבחור מהבחורה נפגשו ואחד מהצדדים לא מעוניין להפגש שוב:
- על המועמד לומד לשדכן שזה לא מתאים או "לא בשבילו" ולא לחשוף את הסיבה אפילו לא לשדכן אפילו אם השדכן מפעיל לחץ. אם מדובר בבעיה רצינית כמו הפרעת אישיות, בעיות צניעות ויראת שמים, או בעיה בריאותית משמעותית במקרה כזה יש לספר לשדכן.
- אסור לשדכן לשאול את המועמד מדוע הוא איננו מעוניין להפגש שוב.
סיכום:
כשאדם בוחר את החברים שהוא מפנה אליהם השידוכים, על האדם לשים תשומת לב מיוחדת לדאוג שהם מכירים אותו היטב ושהם מודעים להלכות לשון הרע. כאשר מתקשרים למטרת בירור, ישמח מבקשים מכם להגביל את השאלות ולפעול על פי ההנחיות שהוצגו בשיעור של הרב ישראל כנס ראש ישיבת קול תורה.